על כתב העת
'במה, ספרי עיון תיאטרון יהודי', הינו שמה החדש של הוצאה לאור של סדרת ספרי עיון הממשיכה את כתב העת 'במה, כתב עת לתיאטרון' החוגג 90 שנה.
הגיליון הראשון הופיע בחודש אייר תרצ"ג, מאי 1933 בהוצאת 'חוג הבימה תל אביב', בעריכת ש. פרלמן. בדבר המערכת נכתב: "החוברת הזו היא ניסיון ליסוד במה אשר מטרתה לפרסם בחוגים רחבים את מפעל התיאטרון של ארץ ישראל". בגיליונות הראשונים השתתפו ח.נ. ביאליק, ארנולד צוויג, מרטין בובר, סמי גרונימן, יעקב פיכמן, שאול טשרניחובסקי ופורסמו צילומי כרזות, איורים לתפאורות ותלבושות של אריה אל-חנני, מרסל ינקו, אריה נבון, ז'ניה ברגר, עמנואל לופטגלס, ראובן רובין ועוד.
ביום בו יצא לאור הגיליון הראשון של 'במה' בתל אביב, ב-10 במאי 1933 בככר 'בבל' בברלין מול הכניסה לאוניברסיטת הומבולדט שרפו הנאצים בהוראת שר התעמולה גבלס ובנוכחותו 20,000 ספרים, רובם של סופרים יהודים. סטודנטים ומרצים השליכו ערימות של ספרים למדורה...
גלגולי כתב העת
כתב העת בחסות 'חוג הבימה תל אביב' פעל למעלה מעשור עד שנת 1948. לאור משבר כלכלי שפקד את תיאטרון הבימה פסקה הוצאתו לאור. בשנת 1959 הקים ישראל גור את כתב העת לתחיה ופעל לגיוס כותבים ותקציבים ולהוצאתו לאור. ששת הגיליונות הראשונים שערך ישראל גור (חמשת הראשונים בשיתוף דרור אורון ויהודה האזרחי) יצאו בחסות חוג הבימה ירושלים, חוג שייסד ישראל גור בנפרד מתיאטרון הבימה. הגיליונות הבאים יצאו הודות למרץ הבלתי נדלה של גור שהוביל את הגיליון עד פטירתו בשנת 1982. לאחר מותו של גור עבר הארכיון ועמו כתב העת 'במה' אל המשכן החדש באוניברסיטה העברית בירושלים.
בין השנים 1984 ועד 2005 כתב העת יצא לאור בהוצאת הארכיון והמוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור. העורכות שמונו, על פי ההסכם עם האוניברסיטה העברית, היו רות בלומרט, מנהלת הארכיון, ודבורה גילולה, ראש החוג לתיאטרון באותם הימים. בשנת 1995 הצטרף לעריכת כתב העת עמוס יובל כעורך שותף לצידה של דבורה גילולה.
לאחר הפסקה של ארבע שנים חודשה הופעת כתב העת תחת השם 'במות ומסך' (2013-2009). במהלך שנים אלה שימשו כעורכים דבורה גילולה (גליונות 11-1), עמוס יובל (גליונות 5-1) וליאורה הרציג (8-6) וכתב העת יצא לאור בהוצאת כרמל (גיליונות 6-1) ובהוצאת הארכיון והמוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור (גיליונות 11-7).
עורכי כתב העת 'במה' ו'במות ומסך' לאורך השנים:
'במה': ש. פרלמן (1933) | ג. חנוך (1948-1933) | ראובן גרוסמן (1938) | ישראל גור (1959- 1982) | דרור אורון (1959) | יהודה האזרחי (1960-1959) | דבורה גילולה (2005-1984) | רות בלומרט (1994-1984) | עמוס יובל (2005-1995).
'במות ומסך': דבורה גילולה (2013-2009) | עמוס יובל (2010-2009) | ליאורה הרציג (2012-2010)
'במה, כתב עת לתיאטרון': מוטי סנדק (2016-2022)
'במה, ספרי עיון תיאטרון יהודי': מוטי סנדק (2023- )
החל משנת 2019 מופיע 'במה, כתב עת לתיאטרון' במתכונת של גיליון נושא שנתי בהפקת המכון לקידום תאטרון יהודי (ע"ר) עורך: מוטי סנדק.
א. מאה שנה ל'הדיבוק' – בין שני עולמות: גלגולי המחזה 1918- 2018
ב. חיים? או תיאטרון? נשים יוצרות בשואה ואחריה.
ג. מבימת התיאטרון אל בימת ההיסטוריה: הרצל – המחזאי שהפיק את 'מדינת היהודים'
90 שנה לבמה
השנה לציון יום הולדתו ה-90 של 'במה' – ההוצאה עברה מיתוג חדש ונקראת מעתה 'במה ספרי עיון תיאטרון יהודי'.
הספר הראשון הרואה אור בסדרת ספרי העיון הינו תשוקת חלוצי התיאטרון, סיפורו של 'אהל', תיאטרון פועלי ארץ ישראל 1969-1925.
ספרי 'במה' מופצים בספריות הציבוריות, בספריות של האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות, בתי ספר למשחק וארכיונים לתיאטרון. כמו כן מופצים ספרי 'במה' בעשרות ספריות אקדמיות ברחבי ארצות הברית.
ניתן לרכוש את ספרי 'במה' באתר: לרכישה
מאמרים מתוך הספרים ניתן לקרוא בבלוג 'מנהרת הזמן': לקריאה נוספת
סקירות על ספרי 'במה' אפשר לקרוא בדף מדיה: לקריאה נוספת
נשמח לקבל הצעות למאמרים, שיתופי פעולה, אירועי השקה, סדרות של 'תיאטרון בסלון' ותיאטרון קריאה בספריות, מרכזי תרבות וקהילה. ליצירת קשר
ברכת נשיא המדינה יצחק נבון לכבוד גיליון ה-100 של במה
"מונחת לפנינו חוברת 'במה' מס' 100 ותחושת חג בלב. זהו הרבעון העברי היחיד לתיאטרון ולדרמה והוא מהווה במה חיונית בחיי התרבות בישראל. כתב עת זה המופיע בהתמדה מזה שנים, מניב עתה את פריו ה-100 ולא נס ליחו בתהפוכות הזמן".
ברכת נשיא המדינה יצחק הרצוג
על הספר חיים? או תיאטרון? נשים יוצרות בשואה ואחריה
אבקש להודות לך על הספר 'חיים או תיאטרון, נשים יוצרות בשואה ואחריה', אותו מצאתי מטלטל ולא פחות מכך מהפנט. בהצגת ועיבוד סיפורן של נשים יוצרות שהפכו דמויות טרגיות בעל כורחן, הופכת האסופה החשובה הזו גדושה יצירה וטובלת בחורבן למסמך בעל עומק היסטורי, זהות תרבותית ומשמעות ערכית.
על הספר מבימת התיאטרון אל בימת ההיסטוריה: הרצל – המחזאי שהפיק את 'מדינת היהודים'
שמחתי לקרוא את הספר המרתק ולהתוודע אל בנימין זאב הרצל המחזאי. זהו מחקר חשוב השופך אור נוסף על האיש המיוחד הזה, שכולנו חייבים לו ולרוח חזונו רבות כל כך.