ניסים אלוני - הסרט

הבמאי, חתן פרס ישראל רם לוי על סרטו התיעודי "רק לא לחשוב שני פעמים", העוקב אחר החזרות על ההצגה של ניסים אלוני "הצוענים של יפו" בהבימה (1971-2):

"רק לא לחשוב שני פעמים,

מפני שאם חושבים שני פעמים חושבים שלוש,

ואם חושבים שלוש מתחילים לגרד את הביצים,

ואם מגרדים את הביצים יושבים לנוח על אבן,

ואם אתה יושב לנוח על אבן  –

התולעים – טפו ! – חושבים :

אהה, בא, הוא פה!" (מתוך המחזה, יוסי בנאי בתפקיד בוגו)

"מוזר. שניסים אלוני יעשה טעות כזאת?!" אמר לי מישהו  – "צריך לכתוב שתי פעמים.

לא שני פעמים, כל ילד יודע - מהאגדה  של פסח – הלילה הזה שתי פעמים".

ניסים כתב כך. בכוונת מכוון. הוא ביקש בכך, אולי, להלעיג על הניסיון האנושי העלוב להבין. לבנות מערכת סיבתית. מתמטית, הכרחית כביכול שתסביר הכל – צעד אחר צעד.

אם חושבים שני פעמים – אז מובן מאליו - שחושבים שלוש... ואם חושבים שלוש פעמים אז אין ספק שמגרדים את הביצים... ואם מגרדים את הביצים אז, כל גבר יודע, יושבים לנוח על אבן ! ואז בקרב קהילת התולעים נפוצה השמועה המשמחת – יהיה מה לאכול הערב ! והן חושפות שיניים ! ניסים יצר כאן בפסקה אחת איומה, כאילו הגיונית, את האבסורד. את הבלגן הנורא הזה שעצם קיומו של המוות מחולל בהבנת העולם.

עברו כארבעים ושמונה שנים מאז שאפרים סטן, מנהל מחלקת הדרמה בטלוויזיה הישראלית, שלח אותי להציץ באחת החזרות הראשונות של הצוענים של יפו. יצאתי נלהב. מאוהב. מלא תשוקה. בוער. נסחפתי בהתלהבות של השחקנים ושל הצוות. הצוות של הטלוויזיה ואני, הפכנו כמעט חלק מהבימה.

עברה חצי מאה ואיתה עברו מן העולם רבים כל כך מאלה שהשתתפו בחוויה הנדירה ההיא. בראשם נסים אלוני עצמו. נותר המחזה, הסרט הזה וזעם נורא על השלטון הבלתי מעורער של המוות.

תאגיד השידור כאן 11 | סרט דוקומנטרי משנת 1971 העוקב אחר החזרות למחזהו של נסים אלוני "הצוענים של יפו". בהשתתפות: מרים זוהר, יוסי בנאי, אביבה מרקס, אהרון מסקין, חנה רובינא, שמעון פינקל, רפאל קלצ'קין, יוסי פולק, אדית אסטרוק. מפיק ובימאי: רם לוי.

קישור לסרט המלא

ניסים אלוני – האדם והיוצר

מאת אילן בר-דוד, מנהל ארכיון ניסים אלוני. "גנזך הישראלים הראשונים" אוניברסיטת בן-גוריון באר-שבע.

ניסים אלוני (1926­-1998), מחזאי, במאי וסופר, נולד בתל אביב למשפחת לוי שעלתה ארצה מהבלקן, מבולגריה ומטורקיה, וגדל בשכונת פלורנטין. השכונה עיצבה את עולמו הנפשי והרוחני והייתה עבורו מקור השראה חשוב. השראה זו באה לידי ביטוי ברור בארבעת הסיפורים שכתב במחצית השנייה של שנות ה-50, וכונסו בשנת 1975 בספר תחת השם הינשוף. הוא למד בגימנסיה "גאולה", היה מדריך בתנועת הנוער "מכבי צעיר" ובסוף 1947 התגייס לחטיבת גבעתי במלחמת השחרור.

בשנת 1950 היה עורך ספרותי של כתב העת אשמורת, והקים שנה מאוחר יותר, יחד עם אורי סלע, את כתב העת עין. למד היסטוריה ותרבות צרפת באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1947­-1967 פרסם עשרות סיפורים קצרים בעיתונים ובכתבי עת, אולם עיקר פרסומו בא לו מכתיבת המחזות והצגתם. מחזהו הראשון אכזר מכל המלך הוצג ב"הבימה" בשנת 1953. ב-1957 יצא להשתלמות בתיאטרון בפריז, שם התוודע לתיאטרון הצרפתי, והושפע במיוחד ממחזותיו של ברטולד ברכט.

בשנת 1961 הוצג ב"הבימה" מחזהו בגדי המלך. ב-1963 ייסד, ביחד עם השחקנים יוסי בנאי ואבנר חזקיהו, את "תיאטרון העונות" ובו העלה את מחזהו הנסיכה האמריקאית. בין מחזותיו הבולטים של אלוני נמנים גם הכלה וצייד הפרפרים (1967), דודה ליזה (1969), נפוליון – חי או מת! (1970), הצוענים של יפו (1971) ואדי קינג (1975).

מבחינה תמאטית עוסקים מחזותיו של אלוני בנושאים חברתיים-אידיאולוגיים, ובנושאים מטאפיזיים-קיומיים. מתוך מחזותיו מתגלית תפיסת עולם ביקורתית בנוגע לקיומו של האדם בעידן המודרני החי בעולם עוין ומתעתע, הסובל מאובדן ערכים ובמיוחד מאובדן המלך והאלוהים. עולם שכל מאבק נגדו נידון מראש לכישלון.

במחזותיו של אלוני בולט השימוש הווירטואוזי בלשון. הוא משלב ניבים ורמות לשוניות שונות, מצרף שפה גבוהה לנמוכה, תקנית ללא-תקנית ושוזר בעברית לא מעט שפות זרות. אלוני הופך את רכיבי הלשון למעין קונצרט שיש להאזין למקצביו, להתפתחותו המוזיקלית, לגמישותו, לגיוונו, לשפע האמצעים הרטוריים, הריתמיים והמטפוריים שיש בו.

אלוני תרגם לעברית כשישים מחזות, ואת חלקם הוא גם עיבד. בין תרגומיו אפשר למנות את אותלו לשקספיר, החולה המדומה למולייר, משרתם של שני אדונים לגולדוני, חזיונות סימון מאשאר לברכט וקרנפים ליונסקו.

ניסים אלוני הוא חתן פרס ביאליק (1983) ופרס ישראל (1996).

על הגנזך והביביליוגרפיה

ספר הביבליוגרפיה הראשון על מכלול יצירתו של המחזאי, הבמאי והסופר ניסים אלוני (1926­-1998), כולל את רשימת יצירתו הענפה, וכן את הספרות שנכתבה אודותיה בין השנים 1948­-2014. הביבליוגרפיה הוכנה במסגרת הטיפול השוטף בארכיון ניסים אלוני, החומרים שעליהם מבוססת הביבליוגרפיה מצויים רובם ככולם בארכיון נסים אלוני הנמצא ב"גנזך – הישראלים הראשונים" באוניברסיטת בן גוריון בנגב. ארכיון ניסים אלוני והגנזך הם חלק ממכון "הקשרים" לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, שבראשו עומד פרופ' יגאל שוורץ.

מכון הֶקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית (bgu.ac.il): 

אתר מכון הקשרים