להקת אוּר, בין תעמולה לחתרנות: תיאטרון יהודי-עירקי מציג בפני קהל פלסטיני בעזה
בשנות החמישים היגרו אנשי תיאטרון יהודים-עירקיים לישראל, וניסו למצוא את דרכם בתיאטרון הישראלי שלא שש לקבלם לחיקו. ב-1955 אריה אליאס כבמאי, שמעון בן עמרי כמנהל אמנותי ושחקנים נוספים יוצאי עירק יצרו את להקת אוּר כתיאטרון ערבי בתמיכה ובסיבסוד משרד החוץ, המחלקה הערבית של ההסתדרות ובחסות תיאטרון האוהל. מטרת הלהקה הייתה להופיע בפני קהל פלסטיני ואף להפוך למסגרת יצירה ולימוד של אמנויות המופע עבור הערבים בישראל. הלהקה הפיקה בערבית את המחזה הלירי מג'נון לילה מאת המשורר והמחזאי המצרי אחמד שווקי, והציגה אותו בפני צופים פלסטינים אזרחי ישראל ולפלסטינים בעזה לאחר כיבושה ב-1956. הקמת להקה זו עומדת בסתירה למדיניות כור ההיתוך שדרשה מהמזרחים לזנוח את שפת אימם ולאמץ את התרבות והשפה העברית באוריינטציה מערבית, ואף תפסה באופן אוריינטליסטי את התרבות הערבית כנחותה ופרימיטיבית, ותבעה מהמזרחים "לקלף" מעל זהותם את "תרבות האויב". לכן מדוע הממסד סיבסד ועודד את להקת אור כתיאטרון ערבי? כיצד אמני הלהקה הבינו את תפקידם, וכיצד הקהל הפלסטיני קיבל אותם? לטענתי, מג'נון לילה היה אירוע תיאטרוני שנע בין תעמולה לחתרנות ולכן טשטש את הגבולות הנוקשים שבין יהודי לערבי. למרות כוונות הממסד הישראלי להקת אור יצרה אופציה תרבותית משותפת בתחומי האירוע התיאטרוני.
כרזת ההצגה 'מג'נון לילה' של להקת אור שהוצגה בנצרת בשנת 1956,
מופיעה על גיליון במה 101-102 (1985).
יהודים מייסדים תיאטרון ערבי: להקת אוּר
מייסד הלהקה, השחקן והבמאי סימון אלעמארי עיבְרת שמו לשמעון בן-עמרי עם הגירתו לישראל. הוא מספר באוטוביוגרפיה שלו על הדחיות של הבימה, הקאמרי והאוהל. ולכן התעוררה בו המוטיבציה לייסד תיאטרון ערבי. דחיה דומה קיבלו השחקנים האחרים בלהקה על רקע המבטא הכבד ודעות קדומות. אריה אליאס מספר: "במשך שנים אלה היו התגובות אלי. צוחקים על עצם הרעיון שאני עושה קטע שייקספירי בערבית. אחרי שהיו צוחקים היו מתחילים עם השאלות, באת לישראל על חמור? מה, יש אקדמיה לדרמה בבגדד?" והוא מסכם ואומר "המלט יכול להיות בעל מבטא רוסי [...] אבל לא עם מבטא ערבי".
הקמת הלהקה החלה כצורך של השחקנים להתמודד עם הדרתם בגלל מבטאם העירקי שנתפס כחריג ובעייתי, על אף שחלק נכבד משחקני ישראל דיברו אז במבטא מזרח אירופי כבד לא פחות. הם הצליחו להשתלב רק בקול ישראל בערבית, והקליטו שם תסכיתי רדיו. ב-1955 בן-עמרי מקים את להקת אוּר. הרכב הלהקה - השחקנים: אליהו סמירה, כדורי שהרבאני, סולומון כחילה, יצחק בטאט, אהרון זיבלי, מאיר לוי, שאול עבודי, לילית נגר ודליה כחילה; מוסיקאים: נעים רג'ואן, אלברט אליאס וראובן רחמים; תפאורה: עובדיה אגסי; תאורה: נסים בטאט.
לקריאת המאמר המלא במוזיאון און- ליין של התיאטרון היהודי: לחצו כאן
בתמונה: אריה אליאס.
פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך
