היידיש עדיין לא אמרה את המילה האחרונה

בימים אלה אנו מציינים 30 שנה לפטירתו של אחד מגדולי סופרי היידיש,
חתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס – זינגר (1902-1991)

 בתמונה: יצחק בשביס-זינגר נואם בטקס קבלת פרס נובל לספרות (1978).

לקראת הכנת הנאום לטקס, הוא התלבט באיזה שפה ינאם בעת קבלת הפרס. תמיד חש כי הוא חב את הצלחתו לשפה האנגלית. ביידיש, אמר, ספר מוכר 2,000 עותקים, במקרה הטוב, ואילו באנגלית הוא רב מכר. עם זאת, דבר לא יכול היה להחליף את חיבתו ליידיש. הוא סבר שעל הספרות להביא שמחה, לברוא עולם אחר לקורא, ועם זאת, היא יכולה - ואולי אף חובתה - לתעד ולשמר עולמות שנכחדו. כפשרה, החל את הנאום ביידיש והמשיכו באנגלית. מתוך הנאום:

היידיש היא שפה של גלות, בלי ארץ, בלי גבולות, שאינה נתמכת בידי שום ממשלה. זו שפה שאין בה מילים לכלי נשק ולשיטות מלחמה. זו שפה שבזו לה, הן יהודים שהשתלבו באמנציפציה והן גויים. האמת היא, שאת הדברים להם הטיפו הדתות הגדולות, יישמו דוברי היידיש בגטאות יום יום. הם היו עם הספר במובן האמתי ביותר של המילה. הם לא ידעו תענוג גדול יותר מאשר לימוד האדם והיחסים האנושיים, אותם כינו "תורה, תלמוד, מוסר, קבלה". הגטו היה לא רק מקום מקלט למיעוט נרדף, אלא גם ניסוי גדול בשלום, משמעת עצמית והומניזם.

בית אבי ברחוב קרוכמלנה בווארשה היה בית לימוד, בית משפט, בית תפילה וסיפור סיפורים, כמו גם מקום לנישואין ולחגיגות חסידיות.

ביידיש אפשר למצוא ביטויים של עונג, תאווה לחיים, געגועים למשיח, סבלנות והערכה עמוקה לאינדיבידואליות האנושית. ביידיש יש הומור והערכה לכל יום בחיים, לכל פרור של הצלחה, לכל מפגש של אהבה... היידיש אינה מקבלת את הניצחון כמובן מאליו. היא מתגנבת, חומקת, מבריחה את עצמה בין כוחות ההרס...

היו שקראו ליידיש שפה מתה, אך כך נקראה גם העברית במשך אלפיים שנה. היא הוחייתה בזמננו באופן ראוי לציון, כמעט פלאי. ארמית הייתה לבטח שפה מתה במשך מאות שנים, אך אז היא הביאה לחיים את ספר הזוהר, יצירה מיסטית בעלת ערך רב. עובדה היא, כי היצירות הקלאסיות של הספרות היידית הינן גם היצירות הקלאסיות של הספרות העברית המודרנית. היידיש עדיין לא אמרה את המילה האחרונה. היא מכילה אוצרות שטרם נגלו לעיני העולם. הייתה זו שפתם של קדושים מעונים וצדיקים, של חולמים ושל אנשי קבלה – עשירה בהומור ובזיכרונות, מי ייתן והמין האנושי לעולם לא ישכח אותם. אם לנסות ולהמחיש זאת, יידיש היא השפה החכמה והצנועה של כולנו, צורת הדיבור של אנושות מפוחדת אך מלאת תקווה.

לנאום של בשביס-זינגר באנגלית וביידיש:

לחצו כאן

לצפייה בספיישל מיוחד של 'קפה תיאטרון' בהנחיית נעם סמל לכבוד בשביס-זינגר ושפת היידיש ותרבותה [58 דקות]

לחצו כאן

בהשתתפות: שמוליק עצמון-וירצר, פרופ' דן לאור, פרופ' ניסים קלדרון, השחקנית אורנה פורת, המשורר אבות ישורון, ענת עצמון, מישה בלכרוביץ ,פסנתר (1999).

ראיון עם רועי חן על עיבוד 'שונאים סיפור אהבה' להצגה בתיאטרון 'גשר'

קראו כאן

הפקות על פי סיפורי בשביס-זינגר בתיאטרון הישראלי

'העבד' תיאטרון גשר                            למידע נוסף

'טייבלע והשד' תיאטרון החאן                   למידע נוסף

'הנאהבים והנעימים' תיאטרון בית לייסין       למידע נוסף