תודה גדולה על הספר - סקירה מאת עדנה שבתאי

מוטי סנדק  היקר -  

תודה גדולה על הספר (בשום-אופן לא 'חוברת') שזכיתי לקבל מידיך – "במה" תשפ"ב:

"מבימת התיאטרון אל בימת ההיסטוריה", עם כותרת-המשנה: "הרצל - המחזאי שהפיק את "מדינת היהודים"

זכיתי, כי בשער של ה'במה' שעליה מוצגים אישיותו ופועלו של הרצל בחרת כעורך להביא את נאום הנחת אבן-הפינה לקרקס "אוניברסאליס" מתוך המחזה "נמר חברבורות" מאת בעלי ז"ל - יעקב שבתאי. ואכן, הנאום הזה, שנפתח בהכרזת התאריך הסותר את עצם המציאות של עונות-השנה - "היום, האביב, הארבעה באוגוסט... הוא יום של בשורה וחרדה לארץ הזאת..." ספוג כולו מן המשפט הפותח ועד הסיום בדברי התרסה רוויי דמיון כלפי המציאות. כמו המשפט - "אומרים לי: 'מגדלים פורחים באוויר!' ואני אומר: 'שיהיו מגדלים פורחים באוויר! כתר יהיה כתר וגמל יהיה גמל!..." האם לא נשמעו דבריו של הרצל בקונגרס הציוני הראשון ב29-30 באוגוסט 1897 בבאזל, כמגדלים פורחים באוויר?!  

ממש נפעמתי לקרוא ב"דבר העורך" שלך, הפותח לפני הקוראים את שעריה של ה'במה' שעליה מוצגים חייו וחזונו של הרצל מכל זווית אפשרית, את הדברים שכתב הרצל  בשנת 1901 בינו לבין עצמו, בהיותו בן 41 ביומנו: "כשביום מן הימים מדינת היהודים תהיה קיימת, הכול ייראה קטן ומובן מאליו. היסטוריון הגון יותר ממני, אולי יגיע למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו, שעיתונאי יהודי חסר אמצעים מווינה הפך סמרטוט לדגל ואספסוף לעם המתלכד בקומה זקופה סביב דגל זה."  

מוטי היקר – תודה גדולה לך על ה'במה' הזו שבה העלית דברים עתירי משמעות וכבוד לדמות של הרצל, האיש שבזכות הדמיון היצירתי שלו ועשייתו רבת ההעזה שהתפרצה מעבר לגבולותיה המוכרים של המציאות, הצליח להפוך חלום של מאות דורות למציאות, ממש כמו הציטוט שהבאת מיומנו בדבר העורך.

אהבתי מאוד את צורת הארגון של החומר ההיסטורי העשיר בשלושה שערים - מן האיש והרקע של המציאות בה חי, אל החזון; ומן החזון אל המציאות המתפתלת בעיקולי ההיסטוריה; וממנה ובה אל היצירה התרבותית שבה מוסיפה דמותו של הרצל לחיות על במות התיאטרון, בזמר ובכל ערוצי המדיה במדינת ישראל גם היום.    

אהבתי לראות תוך כדי הקריאה את התבנית הגדולה שעליה מכריזה הכותרת, ולקרוא על "הבימוי והפקת הקונגרס בבאזל" ובו התיאור איך דאג הרצל לכל פרט בהפקת האירוע, עם המשפט: "הוא ידע כי בכינוס כזה של עם מנודה חשוב כול פרט: קו גבול דק מאוד מפריד בין המופלא לבין המגוחך." ולא פחות התרשמתי מן הקריאה על הרצל "כבמאי, מפיק ויחצ"ן", וגם הופתעתי מן המאמר על שלום עליכם כ"סוכן שיווק" של הרצל וחזונו הציוני. הרבה הפתעות הקשורות בדמותו של הרצל ובפועלו והשפעתו מתגלות על ה'במה' הזו במהלך מאה ועשרים השנים מהופעתו על בימת ההיסטוריה ועד היום.

אני מודה לך ולאנשי מועצת המערכת על החוברת-ספר 'במה' הזו שהינה מסמך מפתיע בגיוון שלו, במרחבי-התרבות שהוא חושף ומגלה, והקריאה בו מרתקת ומעוררת את החשיבה והדמיון. כה לחי!

לקריאת דבר העורך                           לרכישת הגיליון